חיפה, 10.1957
למר דוד בן-גוריון היקר והנכבד שלום.
[…] ככל שאנו מתרחקים מהתקופה ההיא, כן אנו מתעלמים מתפקידנו – הגשמת רעיונותיהם של הנביאים […] עתה הגיעה השעה לחנך ולהחדיר לנוער, כבר מגיל רך, את תפקידו ויעודו של עמנו במשפחת העמים. ולצערי הרב, בתי ספר שהם כור ההיתוך לנוער, אינם ממלאים את תפקידם, אינם מחנכים את הנוער לאידיאות […] תלמיד המסיים בית ספר הינו ריקני לגמרי, לבו ומחשבתו נתונים לעניינים של מה בכך, נסחף לזרם החיים שמשם ודאי לא יספוג אמונה זו […] רק על ידי חנוך וחנוך נאות נוכל לבצע יעודנו.
בברכה נאמנה
דוד הנדל
שדה בוקר 14.10.1957
למר דוד הנדל – שלום רב.
קיבלתי מכתבך ואני מסכים לכל דבריך, אולם איני בטוח אם כל המורים שלנו מוכשרים ומסוגלים להיות מחנכים בכלל (בלי ספק אתה יודע ההבדל בין לימוד ובין חינוך) ומחנכים ברוח הרצויה לך וגם לי – בפרט.
ויש לחנך המורים תחילה.
בכבוד רב
ד. בן-גוריון
נחמד :)
השבמחק