באוגוסט 1935 נערך בעיר לוצרן
שבשוויץ הקונגרס הי"ט של תנועתנו. זה היה קונגרס מעניין מאד בעיקר מכיוון
שהרביזיוניסטים נעדרו ממנו בפעם הראשונה ולמעשה הקימו הסתדרות ציונית חדשה.
אולם לא בזה רציתי לדבר. באותו
קונגרס דרשו נציגי המזרחי שהקונגרס יקבל החלטה בדבר איסור חילול שבת בפרהסיה בארץ
ישראל בידי גופים ציוניים רשמיים או כאלו שנתמכים על ידי התנועה. לא בקלות עברה
ההחלטה. אוסישקין, למשל, טען שגאולת האדמה קודמת לקדושת השבת: "פקוח נפש של האומה
דוחה שבת". המזרחי איימו בפרישה מהקונגרס. לבסוף, בהנהגתו של ברל כצנלסון,
התקבלה ההחלטה. נושא חילול השבת בפרהסיה הוסיף להיות מרכזי גם כשהייתה לנו מדינה
צעירה. היום לבטח כבר פתרתם העניין.
רציתי להביא בפניכם היום חלופת
מכתבים ביני לבין אנשי קבוצת "בתלם", שישבה אז בנחלת-יהודה ליד
ראשון-לציון ועברה מאוחר יותר לעין-גב. פניתי אל אנשי "בתלם" לאחר שנמסר
לי שהם מחללים השבת וחופרים באר. הנה תשובתם:
וראו תשובתי למכתבם זה:
ברור לכל, שכדי להתמיד בהגשמת חזון, יש צורך גם במנוחה מעת לעת.
וגם אתם ואתן - האבקו על הגשמת חזון חברת המופת והשתדלו לנוח בשבת. תעזו, תתמידו ותצליחו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה